1.1  Dies ist der Ausspruch, das Wort des HERRN an Israel, durch die Hand Maleachis: 1.2  Ich habe euch Liebe erwiesen, spricht der HERR. So sprechet ihr: Womit hast du uns Liebe erwiesen? 1.3  Ist nicht Esau Jakobs Bruder? spricht der HERR. Dennoch habe ich Jakob geliebt, Esau aber habe ich gehaßt und sein Gebirge zur Wildnis gemacht und sein Erbteil den Schakalen der Wüste gegeben. 1.4  Wenn aber Edom spräche: «Wir sind zwar zerstört, wir wollen aber die Trümmer wieder aufbauen», so sagt der HERR der Heerscharen: Sie mögen bauen, ich aber will niederreißen; und man wird sie nennen: «Land der Gottlosigkeit» und «das Volk, über das der HERR ewiglich zürnt». 1.5  Wenn eure Augen das sehen, so werdet ihr sagen: Der HERR sei hochgepriesen über Israels Grenzen hinaus! 1.6  Ein Sohn soll seinen Vater ehren und ein Knecht seinen Herrn! Bin ich nun Vater, wo ist meine Ehre? Bin ich Herr, wo ist die Furcht vor mir? spricht der HERR der Heerscharen zu euch Priestern, die ihr meinen Namen verächtlich macht. 1.7  Und fragt ihr: «Womit haben wir deinen Namen verächtlich gemacht?» Damit, daß ihr auf meinem Altar verunreinigtes Brot darbringt! Fragt ihr aber: «Womit haben wir dich verunreinigt?» Damit, daß ihr sagt: «Der Tisch des HERRN ist geringzuschätzen!» 1.8  Und wenn ihr ein blindes Tier zum Opfer bringt, ist das nichts Böses, und wenn ihr ein lahmes oder krankes darbringt, ist das auch nichts Böses? Bringe es doch deinem Statthalter! Wird er dir gnädig sein oder Rücksicht auf dich nehmen? spricht der HERR der Heerscharen. 1.9  Und nun besänftiget doch das Angesicht Gottes, daß er uns gnädig sei! Wird er, weil solches von eurer Hand geschehen ist, auf jemand von euch Rücksicht nehmen? 1.10  Es schließe doch lieber gleich jemand von euch die Türen des Tempels zu, daß ihr nicht vergeblich mein Altarfeuer anzündet! Ich habe kein Wohlgefallen an euch, spricht der HERR der Heerscharen, und die Opfergabe, die von euren Händen kommt, gefällt mir nicht! 1.11  Denn vom Aufgang der Sonne bis zu ihrem Niedergang ist mein Name groß unter den Heiden, und allenthalben werden meinem Namen Räucherwerk und reine Opfergabe dargebracht; denn groß ist mein Name unter den Heiden, spricht der HERR der Heerscharen. 1.12  Ihr aber entheiligt ihn damit, daß ihr sagt: «Der Tisch des Herrn darf verunreinigt werden, und die Speise, die von ihm kommt, ist geringzuschätzen!» 1.13  Und ihr sprecht: «Siehe, ist es auch der Mühe wert?» Und ihr verachtet ihn, spricht der HERR der Heerscharen, und bringet Geraubtes und Lahmes und Krankes herbei und bringet solches als Opfergabe dar. Sollte ich das von eurer Hand wohlgefällig annehmen? spricht der Herr. 1.14  Nein, verflucht sei der Betrüger, der in seiner Herde ein männliches Tier hat und ein Gelübde tut und dann doch dem Herrn ein schadhaftes opfert! Denn ich bin ein großer König, spricht der HERR der Heerscharen, und mein Name ist gefürchtet unter den Heiden.

1.1  λῆμμα λόγου κυρίου ἐπὶ τὸν ισραηλ ἐν χειρὶ ἀγγέλου αὐτοῦ θέσθε δὴ ἐπὶ τὰς καρδίας ὑμῶν 1.2  ἠγάπησα ὑμᾶς λέγει κύριος καὶ εἴπατε ἐν τίνι ἠγάπησας ἡμᾶς οὐκ ἀδελφὸς ἦν ησαυ τοῦ ιακωβ λέγει κύριος καὶ ἠγάπησα τὸν ιακωβ 1.3  τὸν δὲ ησαυ ἐμίσησα καὶ ἔταξα τὰ ὅρια αὐτοῦ εἰς ἀφανισμὸν καὶ τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ εἰς δόματα ἐρήμου 1.4  διότι ἐρεῖ ἡ ιδουμαία κατέστραπται καὶ ἐπιστρέψωμεν καὶ ἀνοικοδομήσωμεν τὰς ἐρήμους τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ αὐτοὶ οἰκοδομήσουσιν καὶ ἐγὼ καταστρέψω καὶ ἐπικληθήσεται αὐτοῖς ὅρια ἀνομίας καὶ λαὸς ἐφ' ὃν παρατέτακται κύριος ἕως αἰῶνος 1.5  καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ὄψονται καὶ ὑμεῖς ἐρεῖτε ἐμεγαλύνθη κύριος ὑπεράνω τῶν ὁρίων τοῦ ισραηλ 1.6  υἱὸς δοξάζει πατέρα καὶ δοῦλος τὸν κύριον αὐτοῦ καὶ εἰ πατήρ εἰμι ἐγώ ποῦ ἐστιν ἡ δόξα μου καὶ εἰ κύριός εἰμι ἐγώ ποῦ ἐστιν ὁ φόβος μου λέγει κύριος παντοκράτωρ ὑμεῖς οἱ ἱερεῖς οἱ φαυλίζοντες τὸ ὄνομά μου καὶ εἴπατε ἐν τίνι ἐφαυλίσαμεν τὸ ὄνομά σου 1.7  προσάγοντες πρὸς τὸ θυσιαστήριόν μου ἄρτους ἠλισγημένους καὶ εἴπατε ἐν τίνι ἠλισγήσαμεν αὐτούς ἐν τῷ λέγειν ὑμᾶς τράπεζα κυρίου ἐξουδενωμένη ἐστὶν καὶ τὰ ἐπιτιθέμενα βρώματα ἐξουδενωμένα 1.8  διότι ἐὰν προσαγάγητε τυφλὸν εἰς θυσίαν οὐ κακόν καὶ ἐὰν προσαγάγητε χωλὸν ἢ ἄρρωστον οὐ κακόν προσάγαγε δὴ αὐτὸ τῷ ἡγουμένῳ σου εἰ προσδέξεται αὐτό εἰ λήμψεται πρόσωπόν σου λέγει κύριος παντοκράτωρ 1.9  καὶ νῦν ἐξιλάσκεσθε τὸ πρόσωπον τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ δεήθητε αὐτοῦ ἐν χερσὶν ὑμῶν γέγονεν ταῦτα εἰ λήμψομαι ἐξ ὑμῶν πρόσωπα ὑμῶν λέγει κύριος παντοκράτωρ 1.10  διότι καὶ ἐν ὑμῖν συγκλεισθήσονται θύραι καὶ οὐκ ἀνάψετε τὸ θυσιαστήριόν μου δωρεάν οὐκ ἔστιν μου θέλημα ἐν ὑμῖν λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ θυσίαν οὐ προσδέξομαι ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν 1.11  διότι ἀπ' ἀνατολῶν ἡλίου ἕως δυσμῶν τὸ ὄνομά μου δεδόξασται ἐν τοῖς ἔθνεσιν καὶ ἐν παντὶ τόπῳ θυμίαμα προσάγεται τῷ ὀνόματί μου καὶ θυσία καθαρά διότι μέγα τὸ ὄνομά μου ἐν τοῖς ἔθνεσιν λέγει κύριος παντοκράτωρ 1.12  ὑμεῖς δὲ βεβηλοῦτε αὐτὸ ἐν τῷ λέγειν ὑμᾶς τράπεζα κυρίου ἠλισγημένη ἐστίν καὶ τὰ ἐπιτιθέμενα ἐξουδένωνται βρώματα αὐτοῦ 1.13  καὶ εἴπατε ταῦτα ἐκ κακοπαθείας ἐστίν καὶ ἐξεφύσησα αὐτὰ λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ εἰσεφέρετε ἁρπάγματα καὶ τὰ χωλὰ καὶ τὰ ἐνοχλούμενα καὶ ἐὰν φέρητε τὴν θυσίαν εἰ προσδέξομαι αὐτὰ ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν λέγει κύριος παντοκράτωρ 1.14  καὶ ἐπικατάρατος ὃς ἦν δυνατὸς καὶ ὑπῆρχεν ἐν τῷ ποιμνίῳ αὐτοῦ ἄρσεν καὶ εὐχὴ αὐτοῦ ἐπ' αὐτῷ καὶ θύει διεφθαρμένον τῷ κυρίῳ διότι βασιλεὺς μέγας ἐγώ εἰμι λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ τὸ ὄνομά μου ἐπιφανὲς ἐν τοῖς ἔθνεσιν

1.1  lehmma logoy kyrioy epi ton israehl en cheiri aggeloy aytoy thesthe deh epi tas kardias ymohn 1.2  ehgapehsa ymas legei kyrios kai eipate en tini ehgapehsas ehmas oyk adelphos ehn ehsay toy iakohb legei kyrios kai ehgapehsa ton iakohb 1.3  ton de ehsay emisehsa kai etaxa ta oria aytoy eis aphanismon kai tehn klehronomian aytoy eis domata erehmoy 1.4  dioti erei eh idoymaia katestraptai kai epistrepsohmen kai anoikodomehsohmen tas erehmoys tade legei kyrios pantokratohr aytoi oikodomehsoysin kai egoh katastrepsoh kai epiklehthehsetai aytois oria anomias kai laos eph' on paratetaktai kyrios eohs aiohnos 1.5  kai oi ophthalmoi ymohn opsontai kai ymeis ereite emegalyntheh kyrios yperanoh tohn oriohn toy israehl 1.6  yios doxazei patera kai doylos ton kyrion aytoy kai ei patehr eimi egoh poy estin eh doxa moy kai ei kyrios eimi egoh poy estin o phobos moy legei kyrios pantokratohr ymeis oi iereis oi phaylizontes to onoma moy kai eipate en tini ephaylisamen to onoma soy 1.7  prosagontes pros to thysiastehrion moy artoys ehlisgehmenoys kai eipate en tini ehlisgehsamen aytoys en toh legein ymas trapeza kyrioy exoydenohmeneh estin kai ta epitithemena brohmata exoydenohmena 1.8  dioti ean prosagagehte typhlon eis thysian oy kakon kai ean prosagagehte chohlon eh arrohston oy kakon prosagage deh ayto toh ehgoymenoh soy ei prosdexetai ayto ei lehmpsetai prosohpon soy legei kyrios pantokratohr 1.9  kai nyn exilaskesthe to prosohpon toy theoy ymohn kai deehthehte aytoy en chersin ymohn gegonen tayta ei lehmpsomai ex ymohn prosohpa ymohn legei kyrios pantokratohr 1.10  dioti kai en ymin sygkleisthehsontai thyrai kai oyk anapsete to thysiastehrion moy dohrean oyk estin moy thelehma en ymin legei kyrios pantokratohr kai thysian oy prosdexomai ek tohn cheirohn ymohn 1.11  dioti ap' anatolohn ehlioy eohs dysmohn to onoma moy dedoxastai en tois ethnesin kai en panti topoh thymiama prosagetai toh onomati moy kai thysia kathara dioti mega to onoma moy en tois ethnesin legei kyrios pantokratohr 1.12  ymeis de bebehloyte ayto en toh legein ymas trapeza kyrioy ehlisgehmeneh estin kai ta epitithemena exoydenohntai brohmata aytoy 1.13  kai eipate tayta ek kakopatheias estin kai exephysehsa ayta legei kyrios pantokratohr kai eisepherete arpagmata kai ta chohla kai ta enochloymena kai ean pherehte tehn thysian ei prosdexomai ayta ek tohn cheirohn ymohn legei kyrios pantokratohr 1.14  kai epikataratos os ehn dynatos kai ypehrchen en toh poimnioh aytoy arsen kai eycheh aytoy ep' aytoh kai thyei diephtharmenon toh kyrioh dioti basileys megas egoh eimi legei kyrios pantokratohr kai to onoma moy epiphanes en tois ethnesin

1.1  מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי׃ 1.2  אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלֹוא־אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם־יְהוָה וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב׃ 1.3  וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת־הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת־נַחֲלָתֹו לְתַנֹּות מִדְבָּר׃ 1.4  כִּי־תֹאמַר אֱדֹום רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבֹות כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרֹוס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר־זָעַם יְהוָה עַד־עֹולָם׃ 1.5  וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל׃ 1.6  בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם־אָב אָנִי אַיֵּה כְבֹודִי וְאִם־אֲדֹונִים אָנִי אַיֵּה מֹורָאִי אָמַר ׀ יְהוָה צְבָאֹות לָכֶם הַכֹּהֲנִים בֹּוזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת־שְׁמֶךָ׃ 1.7  מַגִּישִׁים עַל־מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא׃ 1.8  וְכִי־תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אֹו הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 1.9  וְעַתָּה חַלּוּ־נָא פְנֵי־אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 1.10  מִי גַם־בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין־לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּמִנְחָה לֹא־אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם׃ 1.11  כִּי מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ וְעַד־מְבֹואֹו גָּדֹול שְׁמִי בַּגֹּויִם וּבְכָל־מָקֹום מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהֹורָה כִּי־גָדֹול שְׁמִי בַּגֹּויִם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 1.12  וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אֹותֹו בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבֹו נִבְזֶה אָכְלֹו׃ 1.13  וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אֹותֹו אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת־הַפִּסֵּחַ וְאֶת־הַחֹולֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת־הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אֹותָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהוָה׃ ס 1.14  וְאָרוּר נֹוכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרֹו זָכָר וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לַאדֹנָי כִּי מֶלֶךְ גָּדֹול אָנִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּשְׁמִי נֹורָא בַגֹּויִם׃

1.1  maxaaA dbar-jHwaaH Aael-jixraaAel bjad malAaakij׃ 1.2  AaaHabtij Aaetkaem Aaamar jHwaaH waAamartaem bamaaH AaHabtaanw HalowA-Aaah Oexaaw ljaOaqob nAum-jHwaaH waaAoHab Aaet-jaOaqob׃ 1.3  wAaet-Oexaaw xaaneAtij waaAaaxijm Aaet-Haaraajw xxmaamaaH wAaet-nahalaatow ltanowt midbaar׃ 1.4  kij-toAmar Aaedowm ruxxaxxnw wnaaxxwb wnibnaeH haaraabowt koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt HemaaH jibnw waAanij AaeHaerows wqaarAw laaHaem gbwl rixxOaaH wHaaOaam Aaxxaer-zaaOam jHwaaH Oad-Oowlaam׃ 1.5  wOejnejkaem tirAaejnaaH wAataem toAmrw jigdal jHwaaH meOal ligbwl jixraaAel׃ 1.6  ben jkabed Aaab wOaebaed Aadonaajw wAim-Aaab Aaanij AajeH kbowdij wAim-Aadownijm Aaanij AajeH mowraaAij Aaamar jHwaaH cbaaAowt laakaem HakoHanijm bowzej xxmij waAamartaem bamaeH baazijnw Aaet-xxmaekaa׃ 1.7  magijxxijm Oal-mizbhij laehaem mgoAaal waAamartaem bamaeH geAalnwkaa baeAaemaarkaem xxulhan jHwaaH nibzaeH HwA׃ 1.8  wkij-tagixxwn Oiwer lizboha Aejn raaO wkij tagijxxw piseha wholaeH Aejn raaO HaqrijbeHw naaA lpaehaataekaa Hajirckaa Aow HajixaaA paanaejkaa Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 1.9  wOataaH halw-naaA pnej-Ael wijhaanenw mijaedkaem HaajtaaH zoAt HajixaaA mikaem paanijm Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 1.10  mij gam-baakaem wjisgor dlaatajim wloA-taaAijrw mizbhij hinaam Aejn-lij hepaec baakaem Aaamar jHwaaH cbaaAowt wminhaaH loA-AaercaeH mijaedkaem׃ 1.11  kij mimizrah-xxaemaexx wOad-mbowAow gaadowl xxmij bagowjim wbkaal-maaqowm muqTaar mugaaxx lixxmij wminhaaH THowraaH kij-gaadowl xxmij bagowjim Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 1.12  wAataem mhallijm Aowtow baeAaemaarkaem xxulhan Aadonaaj mgoAaal HwA wnijbow nibzaeH Aaaklow׃ 1.13  waAamartaem HineH matlaaAaaH wHipahtaem Aowtow Aaamar jHwaaH cbaaAowt waHabeAtaem gaazwl wAaet-Hapiseha wAaet-HahowlaeH waHabeAtaem Aaet-HaminhaaH HaAaercaeH AowtaaH mijaedkaem Aaamar jHwaaH׃ s 1.14  wAaarwr nowkel wjexx bOaedrow zaakaar wnoder wzobeha maaxxhaat laAdonaaj kij maelaek gaadowl Aaanij Aaamar jHwaaH cbaaAowt wxxmij nowraaA bagowjim׃

1.1  משא דבר־יהוה אל־ישראל ביד מלאכי׃ 1.2  אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא־אח עשו ליעקב נאם־יהוה ואהב את־יעקב׃ 1.3  ואת־עשו שנאתי ואשים את־הריו שממה ואת־נחלתו לתנות מדבר׃ 1.4  כי־תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר־זעם יהוה עד־עולם׃ 1.5  ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃ 1.6  בן יכבד אב ועבד אדניו ואם־אב אני איה כבודי ואם־אדונים אני איה מוראי אמר ׀ יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את־שמך׃ 1.7  מגישים על־מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא׃ 1.8  וכי־תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות׃ 1.9  ועתה חלו־נא פני־אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות׃ 1.10  מי גם־בכם ויסגר דלתים ולא־תאירו מזבחי חנם אין־לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא־ארצה מידכם׃ 1.11  כי ממזרח־שמש ועד־מבואו גדול שמי בגוים ובכל־מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי־גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות׃ 1.12  ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו׃ 1.13  ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת־הפסח ואת־החולה והבאתם את־המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה׃ ס 1.14  וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים׃

1.1  mxA dbr-jHwH Al-jxrAl bjd mlAkj׃ 1.2  AHbtj Atkm Amr jHwH wAmrtm bmH AHbtnw HlwA-Ah Oxw ljOqb nAm-jHwH wAHb At-jOqb׃ 1.3  wAt-Oxw xnAtj wAxjm At-Hrjw xmmH wAt-nhltw ltnwt mdbr׃ 1.4  kj-tAmr Adwm rxxnw wnxwb wnbnH hrbwt kH Amr jHwH cbAwt HmH jbnw wAnj AHrws wqrAw lHm gbwl rxOH wHOm Axr-zOm jHwH Od-Owlm׃ 1.5  wOjnjkm trAjnH wAtm tAmrw jgdl jHwH mOl lgbwl jxrAl׃ 1.6  bn jkbd Ab wObd Adnjw wAm-Ab Anj AjH kbwdj wAm-Adwnjm Anj AjH mwrAj Amr jHwH cbAwt lkm HkHnjm bwzj xmj wAmrtm bmH bzjnw At-xmk׃ 1.7  mgjxjm Ol-mzbhj lhm mgAl wAmrtm bmH gAlnwk bAmrkm xlhn jHwH nbzH HwA׃ 1.8  wkj-tgxwn Owr lzbh Ajn rO wkj tgjxw psh whlH Ajn rO HqrjbHw nA lphtk Hjrck Aw HjxA pnjk Amr jHwH cbAwt׃ 1.9  wOtH hlw-nA pnj-Al wjhnnw mjdkm HjtH zAt HjxA mkm pnjm Amr jHwH cbAwt׃ 1.10  mj gm-bkm wjsgr dltjm wlA-tAjrw mzbhj hnm Ajn-lj hpc bkm Amr jHwH cbAwt wmnhH lA-ArcH mjdkm׃ 1.11  kj mmzrh-xmx wOd-mbwAw gdwl xmj bgwjm wbkl-mqwm mqTr mgx lxmj wmnhH THwrH kj-gdwl xmj bgwjm Amr jHwH cbAwt׃ 1.12  wAtm mhlljm Awtw bAmrkm xlhn Adnj mgAl HwA wnjbw nbzH Aklw׃ 1.13  wAmrtm HnH mtlAH wHphtm Awtw Amr jHwH cbAwt wHbAtm gzwl wAt-Hpsh wAt-HhwlH wHbAtm At-HmnhH HArcH AwtH mjdkm Amr jHwH׃ s 1.14  wArwr nwkl wjx bOdrw zkr wndr wzbh mxht lAdnj kj mlk gdwl Anj Amr jHwH cbAwt wxmj nwrA bgwjm׃

1.1  Oraculum. Verbum Domini ad Israel in manu Malachiae. 1.2  “ Dilexi vos, dicit Dominus, et dixistis: “In quo dilexisti nos?”. Nonne frater erat Esau Iacob?, dicit Dominus; et dilexi Iacob, 1.3  Esau autem odio habui et posui montes eius in solitudinem et hereditatem eius thoibus deserti. 1.4  Quod si dixerit Edom: “Destructi sumus, sed revertentes aedificabimus, quae destructa sunt”, haec dicit Dominus exercituum: Isti aedificabunt, et ego destruam; et vocabuntur 'Termini impietatis' et 'Populus, cui iratus est Dominus usque in aeternum'. 1.5  Et oculi vestri videbunt, et vos dicetis: “Magnificatus est Dominus ultra terminos Israel”. 1.6  Filius honorat patrem, et servus dominum suum. Si ergo pater ego sum, ubi est honor meus? Et si Dominus ego sum, ubi est timor meus?, dicit Dominus exercituum ad vos, o sacerdotes, qui despicitis nomen meum et dicitis: “In quo despeximus nomen tuum?”. 1.7  Offertis super altare meum panem pollutum et dicitis: “In quo polluimus te?”. In eo quod dicitis: “Mensa Domini contemptibilis est”. 1.8  Si offeratis caecum ad immolandum, nonne malum est? Et si offeratis claudum et languidum, nonne malum est? Offer illud duci tuo, si placuerit ei, aut si susceperit faciem tuam!, dicit Dominus exercituum. 1.9  Sed nunc deprecamini vultum Dei, ut misereatur vestri! De manu enim vestra factum est hoc. Num suscipiet facies vestras?, dicit Dominus exercituum. 1.10  Quis est in vobis, qui claudat ostia, ne incendatis altare meum gratuito? Non est mihi voluntas in vobis, dicit Dominus exercituum; et munus non suscipiam de manu vestra. 1.11  Ab ortu enim solis usque ad occasum magnum est nomen meum in gentibus, et in omni loco sacrificatur et offertur nomini meo oblatio munda, quia magnum nomen meum in gentibus, dicit Dominus exercituum. 1.12  Vos autem polluistis illud in eo quod dicitis: “Mensa Domini contaminata est, et contemptibilis esca eius”. 1.13  Et dicitis: “Quantus labor!”, et despicitis illam, dicit Dominus exercituum. Et infertis de rapinis claudum et languidum et infertis sicut munus. Numquid suscipiam illud de manu vestra?, dicit Dominus. 1.14  Maledictus dolosus, qui habet in grege suo masculum et votum faciens immolat debile Domino. Quia Rex magnus ego, dicit Dominus exercituum, et nomen meum horribile in gentibus.

2.1  Und nun, ihr Priester, dieses Gebot gilt euch! 2.2  Wenn ihr nicht hören wollt und es euch nicht von Herzen angelegen sein lasset, meinem Namen die Ehre zu geben, spricht der HERR der Heerscharen, so schleudere ich den Fluch wider euch und verfluche eure Segenssprüche; und ich habe sie auch schon verflucht; denn ihr nehmt es nicht zu Herzen! 2.3  Siehe, ich schelte euch die Saat und will euch Kot ins Angesicht streuen, den Kot eurer Feste, und man wird euch zu ihm hintragen; 2.4  und ihr sollt erfahren, daß ich euch diesen Befehl gesandt habe, auf daß mein Bund mit Levi bestehe, spricht der HERR der Heerscharen. 2.5  Mein Bund mit ihm war Leben und Friede, und ich verlieh ihm beides, damit er mich fürchtete, und er fürchtete mich auch und hatte Ehrfurcht vor meinem Namen. 2.6  Das Gesetz der Wahrheit war in seinem Munde, und nichts Verkehrtes wurde auf seinen Lippen erfunden; er wandelte mit mir friedsam und rechtschaffen, und viele brachte er zur Umkehr von der Missetat. 2.7  Denn des Priesters Lippen sollen die Erkenntnis bewahren, und aus seinem Munde soll man das Gesetz erfragen; denn er ist ein Bote des HERRN der Heerscharen. 2.8  Ihr aber seid vom Wege abgewichen, ihr seid schuld, daß viele am Gesetz Anstoß genommen haben, ihr habt den Bund mit Levi mißbraucht, spricht der HERR der Heerscharen. 2.9  Darum habe auch ich euch beim ganzen Volk verachtet und unwert gemacht, weil ihr meine Wege nicht bewahrt, sondern bei Anwendung des Gesetzes die Person ansehet. 2.10  Haben wir nicht alle einen Vater? Hat uns nicht ein Gott erschaffen? Warum sind wir denn so treulos, einer gegen den andern, und entweihen den Bund unsrer Väter? 2.11  Juda hat treulos gehandelt und einen Greuel verübt in Israel und Jerusalem; denn Juda hat das Heiligtum des HERRN entweiht, welches er liebte, und hat die Tochter eines fremden Gottes gefreit. 2.12  Der HERR wolle dem Manne, der solches tut, Zeugen und Verteidiger ausrotten aus den Zelten Jakobs, und jeden, der dem HERRN der Heerscharen Speisopfer darbringt! 2.13  Und zum andern tut ihr auch das: Ihr bedeckt den Altar des HERRN mit Tränen, mit Weinen und Seufzen, so daß er sich nicht mehr zum Speisopfer wenden und es nicht mit Wohlgefallen aus euren Händen annehmen mag. 2.14  Und ihr fragt: «Warum?» Weil der HERR Zeuge war zwischen dir und dem Weibe deiner Jugend, welcher du nun untreu geworden bist, obschon sie deine Gefährtin und das Weib deines Bundes ist! 2.15  Und hat er sie nicht eins gemacht und geistesverwandt mit ihm? Und wonach soll das eine trachten? Nach göttlichem Samen! So hütet euch denn in eurem Geiste, und niemand werde dem Weibe seiner Jugend untreu! 2.16  Denn ich hasse die Ehescheidung, spricht der HERR, der Gott Israels, und daß man sein Kleid mit Frevel zudeckt, spricht der HERR der Heerscharen; darum hütet euch in eurem Geist und seid nicht treulos! 2.17  Ihr habt den HERRN bemüht mit euren Reden; und ihr fragt noch: «Womit haben wir ihn bemüht?» Damit, daß ihr sagt: «Wer Böses tut, der ist gut in den Augen des HERRN, und an solchen hat er ein Wohlgefallen!» oder «Wo ist der Gott des Gerichts?»

2.1  καὶ νῦν ἡ ἐντολὴ αὕτη πρὸς ὑμᾶς οἱ ἱερεῖς 2.2  ἐὰν μὴ ἀκούσητε καὶ ἐὰν μὴ θῆσθε εἰς τὴν καρδίαν ὑμῶν τοῦ δοῦναι δόξαν τῷ ὀνόματί μου λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ ἐξαποστελῶ ἐφ' ὑμᾶς τὴν κατάραν καὶ ἐπικαταράσομαι τὴν εὐλογίαν ὑμῶν καὶ καταράσομαι αὐτήν καὶ διασκεδάσω τὴν εὐλογίαν ὑμῶν καὶ οὐκ ἔσται ἐν ὑμῖν ὅτι ὑμεῖς οὐ τίθεσθε εἰς τὴν καρδίαν ὑμῶν 2.3  ἰδοὺ ἐγὼ ἀφορίζω ὑμῖν τὸν ὦμον καὶ σκορπιῶ ἤνυστρον ἐπὶ τὰ πρόσωπα ὑμῶν ἤνυστρον ἑορτῶν ὑμῶν καὶ λήμψομαι ὑμᾶς εἰς τὸ αὐτό 2.4  καὶ ἐπιγνώσεσθε διότι ἐγὼ ἐξαπέσταλκα πρὸς ὑμᾶς τὴν ἐντολὴν ταύτην τοῦ εἶναι τὴν διαθήκην μου πρὸς τοὺς λευίτας λέγει κύριος παντοκράτωρ 2.5  ἡ διαθήκη μου ἦν μετ' αὐτοῦ τῆς ζωῆς καὶ τῆς εἰρήνης καὶ ἔδωκα αὐτῷ ἐν φόβῳ φοβεῖσθαί με καὶ ἀπὸ προσώπου ὀνόματός μου στέλλεσθαι αὐτόν 2.6  νόμος ἀληθείας ἦν ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καὶ ἀδικία οὐχ εὑρέθη ἐν χείλεσιν αὐτοῦ ἐν εἰρήνῃ κατευθύνων ἐπορεύθη μετ' ἐμοῦ καὶ πολλοὺς ἐπέστρεψεν ἀπὸ ἀδικίας 2.7  ὅτι χείλη ἱερέως φυλάξεται γνῶσιν καὶ νόμον ἐκζητήσουσιν ἐκ στόματος αὐτοῦ διότι ἄγγελος κυρίου παντοκράτορός ἐστιν 2.8  ὑμεῖς δὲ ἐξεκλίνατε ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ πολλοὺς ἠσθενήσατε ἐν νόμῳ διεφθείρατε τὴν διαθήκην τοῦ λευι λέγει κύριος παντοκράτωρ 2.9  κἀγὼ δέδωκα ὑμᾶς ἐξουδενωμένους καὶ παρειμένους εἰς πάντα τὰ ἔθνη ἀνθ' ὧν ὑμεῖς οὐκ ἐφυλάξασθε τὰς ὁδούς μου ἀλλὰ ἐλαμβάνετε πρόσωπα ἐν νόμῳ 2.10  οὐχὶ θεὸς εἷς ἔκτισεν ὑμᾶς οὐχὶ πατὴρ εἷς πάντων ὑμῶν τί ὅτι ἐγκατελίπετε ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τοῦ βεβηλῶσαι τὴν διαθήκην τῶν πατέρων ὑμῶν 2.11  ἐγκατελείφθη ιουδας καὶ βδέλυγμα ἐγένετο ἐν τῷ ισραηλ καὶ ἐν ιερουσαλημ διότι ἐβεβήλωσεν ιουδας τὰ ἅγια κυρίου ἐν οἷς ἠγάπησεν καὶ ἐπετήδευσεν εἰς θεοὺς ἀλλοτρίους 2.12  ἐξολεθρεύσει κύριος τὸν ἄνθρωπον τὸν ποιοῦντα ταῦτα ἕως καὶ ταπεινωθῇ ἐκ σκηνωμάτων ιακωβ καὶ ἐκ προσαγόντων θυσίαν τῷ κυρίῳ παντοκράτορι 2.13  καὶ ταῦτα ἃ ἐμίσουν ἐποιεῖτε ἐκαλύπτετε δάκρυσιν τὸ θυσιαστήριον κυρίου καὶ κλαυθμῷ καὶ στεναγμῷ ἐκ κόπων ἔτι ἄξιον ἐπιβλέψαι εἰς θυσίαν ἢ λαβεῖν δεκτὸν ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν 2.14  καὶ εἴπατε ἕνεκεν τίνος ὅτι κύριος διεμαρτύρατο ἀνὰ μέσον σοῦ καὶ ἀνὰ μέσον γυναικὸς νεότητός σου ἣν ἐγκατέλιπες καὶ αὐτὴ κοινωνός σου καὶ γυνὴ διαθήκης σου 2.15  καὶ οὐκ ἄλλος ἐποίησεν καὶ ὑπόλειμμα πνεύματος αὐτοῦ καὶ εἴπατε τί ἄλλο ἀλλ' ἢ σπέρμα ζητεῖ ὁ θεός καὶ φυλάξασθε ἐν τῷ πνεύματι ὑμῶν καὶ γυναῖκα νεότητός σου μὴ ἐγκαταλίπῃς 2.16  ἀλλὰ ἐὰν μισήσας ἐξαποστείλῃς λέγει κύριος ὁ θεὸς τοῦ ισραηλ καὶ καλύψει ἀσέβεια ἐπὶ τὰ ἐνθυμήματά σου λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ φυλάξασθε ἐν τῷ πνεύματι ὑμῶν καὶ οὐ μὴ ἐγκαταλίπητε 2.17  οἱ παροξύνοντες τὸν θεὸν ἐν τοῖς λόγοις ὑμῶν καὶ εἴπατε ἐν τίνι παρωξύναμεν αὐτόν ἐν τῷ λέγειν ὑμᾶς πᾶς ποιῶν πονηρόν καλὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐν αὐτοῖς αὐτὸς εὐδόκησεν καί ποῦ ἐστιν ὁ θεὸς τῆς δικαιοσύνης

2.1  kai nyn eh entoleh ayteh pros ymas oi iereis 2.2  ean meh akoysehte kai ean meh thehsthe eis tehn kardian ymohn toy doynai doxan toh onomati moy legei kyrios pantokratohr kai exaposteloh eph' ymas tehn kataran kai epikatarasomai tehn eylogian ymohn kai katarasomai aytehn kai diaskedasoh tehn eylogian ymohn kai oyk estai en ymin oti ymeis oy tithesthe eis tehn kardian ymohn 2.3  idoy egoh aphorizoh ymin ton ohmon kai skorpioh ehnystron epi ta prosohpa ymohn ehnystron eortohn ymohn kai lehmpsomai ymas eis to ayto 2.4  kai epignohsesthe dioti egoh exapestalka pros ymas tehn entolehn taytehn toy einai tehn diathehkehn moy pros toys leyitas legei kyrios pantokratohr 2.5  eh diathehkeh moy ehn met' aytoy tehs zohehs kai tehs eirehnehs kai edohka aytoh en phoboh phobeisthai me kai apo prosohpoy onomatos moy stellesthai ayton 2.6  nomos alehtheias ehn en toh stomati aytoy kai adikia oych eyretheh en cheilesin aytoy en eirehneh kateythynohn eporeytheh met' emoy kai polloys epestrepsen apo adikias 2.7  oti cheileh iereohs phylaxetai gnohsin kai nomon ekzehtehsoysin ek stomatos aytoy dioti aggelos kyrioy pantokratoros estin 2.8  ymeis de exeklinate ek tehs odoy kai polloys ehsthenehsate en nomoh diephtheirate tehn diathehkehn toy leyi legei kyrios pantokratohr 2.9  kagoh dedohka ymas exoydenohmenoys kai pareimenoys eis panta ta ethneh anth' ohn ymeis oyk ephylaxasthe tas odoys moy alla elambanete prosohpa en nomoh 2.10  oychi theos eis ektisen ymas oychi patehr eis pantohn ymohn ti oti egkatelipete ekastos ton adelphon aytoy toy bebehlohsai tehn diathehkehn tohn paterohn ymohn 2.11  egkateleiphtheh ioydas kai bdelygma egeneto en toh israehl kai en ieroysalehm dioti ebebehlohsen ioydas ta agia kyrioy en ois ehgapehsen kai epetehdeysen eis theoys allotrioys 2.12  exolethreysei kyrios ton anthrohpon ton poioynta tayta eohs kai tapeinohtheh ek skehnohmatohn iakohb kai ek prosagontohn thysian toh kyrioh pantokratori 2.13  kai tayta a emisoyn epoieite ekalyptete dakrysin to thysiastehrion kyrioy kai klaythmoh kai stenagmoh ek kopohn eti axion epiblepsai eis thysian eh labein dekton ek tohn cheirohn ymohn 2.14  kai eipate eneken tinos oti kyrios diemartyrato ana meson soy kai ana meson gynaikos neotehtos soy ehn egkatelipes kai ayteh koinohnos soy kai gyneh diathehkehs soy 2.15  kai oyk allos epoiehsen kai ypoleimma pneymatos aytoy kai eipate ti allo all' eh sperma zehtei o theos kai phylaxasthe en toh pneymati ymohn kai gynaika neotehtos soy meh egkatalipehs 2.16  alla ean misehsas exaposteilehs legei kyrios o theos toy israehl kai kalypsei asebeia epi ta enthymehmata soy legei kyrios pantokratohr kai phylaxasthe en toh pneymati ymohn kai oy meh egkatalipehte 2.17  oi paroxynontes ton theon en tois logois ymohn kai eipate en tini parohxynamen ayton en toh legein ymas pas poiohn ponehron kalon enohpion kyrioy kai en aytois aytos eydokehsen kai poy estin o theos tehs dikaiosynehs

2.1  וְעַתָּה אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת הַכֹּהֲנִים׃ 2.2  אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבֹוד לִשְׁמִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת־הַמְּאֵרָה וְאָרֹותִי אֶת־בִּרְכֹותֵיכֶם וְגַם אָרֹותִיהָ כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל־לֵב׃ 2.3  הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת־הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו׃ 2.4  וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיֹות בְּרִיתִי אֶת־לֵוִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 2.5  בְּרִיתִי ׀ הָיְתָה אִתֹּו הַחַיִּים וְהַשָּׁלֹום וָאֶתְּנֵם־לֹו מֹורָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא׃ 2.6  תֹּורַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלֹום וּבְמִישֹׁור הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן׃ 2.7  כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ־דַעַת וְתֹורָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה־צְבָאֹות הוּא׃ 2.8  וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתֹּורָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 2.9  וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל־הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת־דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתֹּורָה׃ פ 2.10  הֲלֹוא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלֹוא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ׃ 2.11  בָּגְדָה יְהוּדָה וְתֹועֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי ׀ חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר׃ 2.12  יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַיהוָה צְבָאֹות׃ פ 2.13  וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסֹּות דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עֹוד פְּנֹות אֶל־הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצֹון מִיֶּדְכֶם׃ 2.14  וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה עַל כִּי־יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין ׀ אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ׃ 2.15  וְלֹא־אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לֹו וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל־יִבְגֹּד׃ 2.16  כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכִסָּה חָמָס עַל־לְבוּשֹׁו אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ׃ ס 2.17  הֹוגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הֹוגָעְנוּ בֶּאֱמָרְכֶם כָּל־עֹשֵׂה רָע טֹוב ׀ בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ אֹו אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט׃

2.1  wOataaH Aalejkaem HamicwaaH HazoAt HakoHanijm׃ 2.2  Aim-loA tixxmOw wAim-loA taaxijmw Oal-leb laatet kaabowd lixxmij Aaamar jHwaaH cbaaAowt wxxilahtij baakaem Aaet-HamAeraaH wAaarowtij Aaet-birkowtejkaem wgam AaarowtijHaa kij Aejnkaem xaamijm Oal-leb׃ 2.3  Hinnij goOer laakaem Aaet-HazaeraO wzerijtij paeraexx Oal-pnejkaem paeraexx hagejkaem wnaaxaaA Aaetkaem Aelaajw׃ 2.4  wijdaOtaem kij xxilahtij Aalejkaem Aet HamicwaaH HazoAt liHjowt brijtij Aaet-lewij Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 2.5  brijtij HaajtaaH Aitow Hahajijm wHaxxaalowm waaAaetnem-low mowraaA wajijraaAenij wmipnej xxmij nihat HwA׃ 2.6  towrat Aaemaet HaajtaaH bpijHw wOawlaaH loA-nimcaaA bixpaataajw bxxaalowm wbmijxxowr Haalak Aitij wrabijm Hexxijb meOaawon׃ 2.7  kij-xiptej koHen jixxmrw-daOat wtowraaH jbaqxxw mipijHw kij malAak jHwaaH-cbaaAowt HwA׃ 2.8  wAataem sartaem min-Hadaeraek Hikxxaltaem rabijm batowraaH xxihataem brijt Halewij Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 2.9  wgam-Aanij naatatij Aaetkaem nibzijm wxxpaalijm lkaal-HaaOaam kpij Aaxxaer Aejnkaem xxomrijm Aaet-draakaj wnoxAijm paanijm batowraaH׃ p 2.10  HalowA Aaab Aaehaad lkulaanw HalowA Ael Aaehaad braaAaanw madwOa nibgad Aijxx bAaahijw lhalel brijt Aabotejnw׃ 2.11  baagdaaH jHwdaaH wtowOebaaH naeOaextaaH bjixraaAel wbijrwxxaalaaim kij hilel jHwdaaH qodaexx jHwaaH Aaxxaer AaaHeb wbaaOal bat-Ael nekaar׃ 2.12  jakret jHwaaH laaAijxx Aaxxaer jaOaxaenaaH Oer wOonaeH meAaaHaalej jaOaqob wmagijxx minhaaH lajHwaaH cbaaAowt׃ p 2.13  wzoAt xxenijt taOaxw kasowt dimOaaH Aaet-mizbah jHwaaH bkij waAanaaqaaH meAejn Oowd pnowt Aael-HaminhaaH wlaaqahat raacown mijaedkaem׃ 2.14  waAamartaem Oal-maaH Oal kij-jHwaaH HeOijd bejnkaa wbejn Aexxaet nOwraejkaa Aaxxaer AataaH baagadtaaH baaH wHijA habaertkaa wAexxaet brijtaekaa׃ 2.15  wloA-Aaehaad OaaxaaH wxxAaar rwha low wmaaH HaaAaehaad mbaqexx zaeraO AaeloHijm wnixxmartaem brwhakaem wbAexxaet nOwraejkaa Aal-jibgod׃ 2.16  kij-xaaneA xxalah Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel wkisaaH haamaas Oal-lbwxxow Aaamar jHwaaH cbaaAowt wnixxmartaem brwhakaem wloA tibgodw׃ s 2.17  HowgaOtaem jHwaaH bdibrejkaem waAamartaem bamaaH HowgaaOnw baeAaemaarkaem kaal-OoxeH raaO Towb bOejnej jHwaaH wbaaHaem HwA haapec Aow AajeH AaeloHej HamixxpaaT׃

2.1  ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃ 2.2  אם־לא תשמעו ואם־לא תשימו על־לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את־המארה וארותי את־ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על־לב׃ 2.3  הנני גער לכם את־הזרע וזריתי פרש על־פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו׃ 2.4  וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את־לוי אמר יהוה צבאות׃ 2.5  בריתי ׀ היתה אתו החיים והשלום ואתנם־לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא׃ 2.6  תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון׃ 2.7  כי־שפתי כהן ישמרו־דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא׃ 2.8  ואתם סרתם מן־הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ 2.9  וגם־אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל־העם כפי אשר אינכם שמרים את־דרכי ונשאים פנים בתורה׃ פ 2.10  הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו׃ 2.11  בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי ׀ חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת־אל נכר׃ 2.12  יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות׃ פ 2.13  וזאת שנית תעשו כסות דמעה את־מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל־המנחה ולקחת רצון מידכם׃ 2.14  ואמרתם על־מה על כי־יהוה העיד בינך ובין ׀ אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃ 2.15  ולא־אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל־יבגד׃ 2.16  כי־שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על־לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃ ס 2.17  הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל־עשה רע טוב ׀ בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃

2.1  wOtH Aljkm HmcwH HzAt HkHnjm׃ 2.2  Am-lA txmOw wAm-lA txjmw Ol-lb ltt kbwd lxmj Amr jHwH cbAwt wxlhtj bkm At-HmArH wArwtj At-brkwtjkm wgm ArwtjH kj Ajnkm xmjm Ol-lb׃ 2.3  Hnnj gOr lkm At-HzrO wzrjtj prx Ol-pnjkm prx hgjkm wnxA Atkm Aljw׃ 2.4  wjdOtm kj xlhtj Aljkm At HmcwH HzAt lHjwt brjtj At-lwj Amr jHwH cbAwt׃ 2.5  brjtj HjtH Atw Hhjjm wHxlwm wAtnm-lw mwrA wjjrAnj wmpnj xmj nht HwA׃ 2.6  twrt Amt HjtH bpjHw wOwlH lA-nmcA bxptjw bxlwm wbmjxwr Hlk Atj wrbjm Hxjb mOwn׃ 2.7  kj-xptj kHn jxmrw-dOt wtwrH jbqxw mpjHw kj mlAk jHwH-cbAwt HwA׃ 2.8  wAtm srtm mn-Hdrk Hkxltm rbjm btwrH xhtm brjt Hlwj Amr jHwH cbAwt׃ 2.9  wgm-Anj nttj Atkm nbzjm wxpljm lkl-HOm kpj Axr Ajnkm xmrjm At-drkj wnxAjm pnjm btwrH׃ p 2.10  HlwA Ab Ahd lklnw HlwA Al Ahd brAnw mdwO nbgd Ajx bAhjw lhll brjt Abtjnw׃ 2.11  bgdH jHwdH wtwObH nOxtH bjxrAl wbjrwxlm kj hll jHwdH qdx jHwH Axr AHb wbOl bt-Al nkr׃ 2.12  jkrt jHwH lAjx Axr jOxnH Or wOnH mAHlj jOqb wmgjx mnhH ljHwH cbAwt׃ p 2.13  wzAt xnjt tOxw kswt dmOH At-mzbh jHwH bkj wAnqH mAjn Owd pnwt Al-HmnhH wlqht rcwn mjdkm׃ 2.14  wAmrtm Ol-mH Ol kj-jHwH HOjd bjnk wbjn Axt nOwrjk Axr AtH bgdtH bH wHjA hbrtk wAxt brjtk׃ 2.15  wlA-Ahd OxH wxAr rwh lw wmH HAhd mbqx zrO AlHjm wnxmrtm brwhkm wbAxt nOwrjk Al-jbgd׃ 2.16  kj-xnA xlh Amr jHwH AlHj jxrAl wksH hms Ol-lbwxw Amr jHwH cbAwt wnxmrtm brwhkm wlA tbgdw׃ s 2.17  HwgOtm jHwH bdbrjkm wAmrtm bmH HwgOnw bAmrkm kl-OxH rO Twb bOjnj jHwH wbHm HwA hpc Aw AjH AlHj HmxpT׃

2.1  Et nunc ad vos mandatum hoc, o sacerdotes. 2.2  Si nolueritis audi re et si nolueritis ponere super cor, ut detis gloriam nomini meo, ait Dominus exercituum, mittam in vos maledictionem et maledicam benedictionibus vestris; et maledicam illis, quoniam non posuistis super cor. 2.3  Ecce ego abscindam vobis brachium et dispergam stercus super vultum vestrum, stercus sollemnitatum vestrarum, et assumet vos secum; 2.4  et scietis quia misi ad vos mandatum istud, ut esset pactum meum cum Levi, dicit Dominus exercituum. 2.5  Pactum meum fuit cum eo vitae et pacis, et dedi haec ei simul cum timore, et timuit me et a facie nominis mei pavebat. 2.6  Lex veritatis fuit in ore eius, et iniquitas non est inventa in labiis eius; in pace et in aequitate ambulavit mecum et multos avertit ab iniquitate. 2.7  Labia enim sacerdotis custodiunt scientiam, et legem requirunt ex ore eius, quia angelus Domini exercituum est. 2.8  Vos autem recessistis de via et scandalizastis plurimos in lege; irritum fecistis pactum Levi, dicit Dominus exercituum; 2.9  propter quod et ego dedi vos contemptibiles et humiles omnibus populis, sicut non servastis vias meas et accepistis personam in lege. 2.10  Numquid non pater unus omnium nostrum? Numquid non Deus unus creavit nos? Quare ergo dolum facit unusquisque nostrum cum fratre suo, violans pactum patrum nostrorum? 2.11  Dolum fecit Iuda, et abominatio facta est in Israel et in Ierusalem, quia contaminavit Iuda sanctuarium Domini, quod diligit, et accepit uxorem filiam dei alieni. 2.12  Disperdet Dominus virum, qui fecerit hoc, filium et nepotem, de tabernaculis Iacob et de offerentibus munus Domino exercituum. 2.13  Et hoc rursum facitis: operitis lacrimis altare Domini, fletu et mugitu, ita ut non respiciam ultra ad sacrificium nec accipiam placabile quid de manu vestra; 2.14  et dicitis: “Quam ob causam?”. Quia Dominus testificatus est inter te et uxorem adulescentiae tuae, cui tu factus es infidelis; et haec particeps tua et uxor foederis tui. 2.15  Nonne unitatem fecit carnis et spiritus? Et quid unitas quaerit nisi semen a Deo? Custodite ergo spiritum vestrum; et uxori adulescentiae tuae noli esse infidelis. 2.16  Si quis odio dimittit, dicit Dominus, Deus Israel, operit iniquitas vestimentum eius, dicit Dominus exercituum. Custodite spiritum vestrum et nolite esse infideles. 2.17  Laborare facitis Dominum in sermonibus vestris et dicitis: “In quo eum facimus laborare?”. In eo quod dicitis: “Omnis, qui facit malum, bonus est in conspectu Domini, et tales ei placent” aut: “Ubi est Deus iudicii?”.

3.1  Siehe, ich sende meinen Engel, der vor mir her den Weg bereiten soll; und plötzlich wird kommen zu seinem Tempel der Herr, den ihr suchet, und der Engel des Bundes, nach dem ihr begehret; siehe, er kommt, spricht der HERR der Heerscharen! 3.2  Wer aber wird den Tag seiner Zukunft ertragen, und wer wird bestehen, wenn er erscheint? Denn er ist wie das Feuer des Goldschmieds und wie die Lauge der Wäscher. 3.3  Er wird sitzen und schmelzen und das Silber reinigen; er wird die Kinder Levis reinigen und sie läutern wie Gold und Silber; dann werden sie dem HERRN Speisopfer bringen in Gerechtigkeit; 3.4  und das Speisopfer von Juda und Jerusalem wird dem HERRN wohlgefallen, wie in der grauen Vorzeit und wie in den längst vergangenen Jahren. 3.5  Und ich werde mich euch nahen zum Gericht und will ein schneller Zeuge sein wider die Zauberer und wider die Ehebrecher und wider die Meineidigen und wider die, welche die Tagelöhner, Witwen und Waisen übervorteilen und die Fremdlinge unterdrücken und mich nicht fürchten, spricht der HERR der Heerscharen. 3.6  Denn ich, der HERR, verändere mich nicht, darum seid ihr, Kinder Jakobs, nicht aufgerieben worden. 3.7  Seit den Tagen eurer Väter seid ihr von meinen Geboten abgewichen und habt sie nicht befolgt. Kehret um zu mir, so will ich mich zu euch kehren, spricht der HERR der Heerscharen; aber ihr fragt: «Worin sollen wir umkehren?» 3.8  Soll ein Mensch Gott berauben, wie ihr mich beraubet? Aber ihr fragt: «Wessen haben wir dich beraubt?» Der Zehnten und der Abgaben! 3.9  Mit dem Fluch seid ihr belegt worden, denn mich habt ihr betrogen, ihr, das ganze Volk! 3.10  Bringet aber den Zehnten ganz in das Kornhaus, auf daß Speise in meinem Hause sei, und prüfet mich doch dadurch, spricht der HERR der Heerscharen, ob ich euch nicht des Himmels Fenster auftun und euch Segen in überreicher Fülle herabschütten werde! 3.11  Und ich will für euch den Fresser schelten, daß er euch die Frucht der Erde nicht verderbe und daß euch der Weinstock auf dem Felde nicht fehlschlage, spricht der HERR der Heerscharen. 3.12  Also werden alle Nationen euch selig preisen; denn ihr werdet ein Land der Wonne werden, spricht der HERR der Heerscharen. 3.13  Ihr habt harte Worte wider mich ausgestoßen, spricht der HERR. Und ihr fragt noch: «Was haben wir untereinander wider dich geredet?» 3.14  Ihr habt gesagt: «Es ist umsonst, daß man Gott dient, und was nützt es uns, seine Ordnung zu halten und vor dem HERRN der Heerscharen in Trauer einherzugehen? 3.15  Und nun preisen wir die Übermütigen selig; denn die Übeltäter stehen aufrecht und die, welche Gott versucht haben, kommen davon!» 3.16  Da besprachen sich auch die Gottesfürchtigen miteinander, und der HERR merkte darauf und hörte es, und ein Gedenkbuch ward vor ihm geschrieben für die, welche den HERRN fürchten und seinen Namen hochachten. 3.17  Und sie werden von mir, spricht der HERR der Heerscharen, am Tage, den ich bereite, als mein auserwähltes Eigentum behandelt werden, und ich will ihrer schonen, wie ein Mann seines Sohnes schont, der ihm dient. 3.18  Da werdet ihr wiederum sehen, was für ein Unterschied besteht zwischen dem Gerechten und dem Gottlosen, zwischen dem, der Gott dient, und dem, der ihm nicht dient.

3.1  ἰδοὺ ἐγὼ ἐξαποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου καὶ ἐπιβλέψεται ὁδὸν πρὸ προσώπου μου καὶ ἐξαίφνης ἥξει εἰς τὸν ναὸν ἑαυτοῦ κύριος ὃν ὑμεῖς ζητεῖτε καὶ ὁ ἄγγελος τῆς διαθήκης ὃν ὑμεῖς θέλετε ἰδοὺ ἔρχεται λέγει κύριος παντοκράτωρ 3.2  καὶ τίς ὑπομενεῖ ἡμέραν εἰσόδου αὐτοῦ ἢ τίς ὑποστήσεται ἐν τῇ ὀπτασίᾳ αὐτοῦ διότι αὐτὸς εἰσπορεύεται ὡς πῦρ χωνευτηρίου καὶ ὡς πόα πλυνόντων 3.3  καὶ καθιεῖται χωνεύων καὶ καθαρίζων ὡς τὸ ἀργύριον καὶ ὡς τὸ χρυσίον καὶ καθαρίσει τοὺς υἱοὺς λευι καὶ χεεῖ αὐτοὺς ὡς τὸ χρυσίον καὶ ὡς τὸ ἀργύριον καὶ ἔσονται τῷ κυρίῳ προσάγοντες θυσίαν ἐν δικαιοσύνῃ 3.4  καὶ ἀρέσει τῷ κυρίῳ θυσία ιουδα καὶ ιερουσαλημ καθὼς αἱ ἡμέραι τοῦ αἰῶνος καὶ καθὼς τὰ ἔτη τὰ ἔμπροσθεν 3.5  καὶ προσάξω πρὸς ὑμᾶς ἐν κρίσει καὶ ἔσομαι μάρτυς ταχὺς ἐπὶ τὰς φαρμακοὺς καὶ ἐπὶ τὰς μοιχαλίδας καὶ ἐπὶ τοὺς ὀμνύοντας τῷ ὀνόματί μου ἐπὶ ψεύδει καὶ ἐπὶ τοὺς ἀποστεροῦντας μισθὸν μισθωτοῦ καὶ τοὺς καταδυναστεύοντας χήραν καὶ τοὺς κονδυλίζοντας ὀρφανοὺς καὶ τοὺς ἐκκλίνοντας κρίσιν προσηλύτου καὶ τοὺς μὴ φοβουμένους με λέγει κύριος παντοκράτωρ 3.6  διότι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ οὐκ ἠλλοίωμαι καὶ ὑμεῖς υἱοὶ ιακωβ οὐκ ἀπέχεσθε 3.7  ἀπὸ τῶν ἀδικιῶν τῶν πατέρων ὑμῶν ἐξεκλίνατε νόμιμά μου καὶ οὐκ ἐφυλάξασθε ἐπιστρέψατε πρός με καὶ ἐπιστραφήσομαι πρὸς ὑμᾶς λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ εἴπατε ἐν τίνι ἐπιστρέψωμεν 3.8  εἰ πτερνιεῖ ἄνθρωπος θεόν διότι ὑμεῖς πτερνίζετέ με καὶ ἐρεῖτε ἐν τίνι ἐπτερνίκαμέν σε ὅτι τὰ ἐπιδέκατα καὶ αἱ ἀπαρχαὶ μεθ' ὑμῶν εἰσιν 3.9  καὶ ἀποβλέποντες ὑμεῖς ἀποβλέπετε καὶ ἐμὲ ὑμεῖς πτερνίζετε τὸ ἔθνος συνετελέσθη 3.10  καὶ εἰσηνέγκατε πάντα τὰ ἐκφόρια εἰς τοὺς θησαυρούς καὶ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ἔσται ἡ διαρπαγὴ αὐτοῦ ἐπισκέψασθε δὴ ἐν τούτῳ λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐὰν μὴ ἀνοίξω ὑμῖν τοὺς καταρράκτας τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐκχεῶ ὑμῖν τὴν εὐλογίαν μου ἕως τοῦ ἱκανωθῆναι 3.11  καὶ διαστελῶ ὑμῖν εἰς βρῶσιν καὶ οὐ μὴ διαφθείρω ὑμῶν τὸν καρπὸν τῆς γῆς καὶ οὐ μὴ ἀσθενήσῃ ὑμῶν ἡ ἄμπελος ἡ ἐν τῷ ἀγρῷ λέγει κύριος παντοκράτωρ 3.12  καὶ μακαριοῦσιν ὑμᾶς πάντα τὰ ἔθνη διότι ἔσεσθε ὑμεῖς γῆ θελητή λέγει κύριος παντοκράτωρ 3.13  ἐβαρύνατε ἐπ' ἐμὲ τοὺς λόγους ὑμῶν λέγει κύριος καὶ εἴπατε ἐν τίνι κατελαλήσαμεν κατὰ σοῦ 3.14  εἴπατε μάταιος ὁ δουλεύων θεῷ καὶ τί πλέον ὅτι ἐφυλάξαμεν τὰ φυλάγματα αὐτοῦ καὶ διότι ἐπορεύθημεν ἱκέται πρὸ προσώπου κυρίου παντοκράτορος 3.15  καὶ νῦν ἡμεῖς μακαρίζομεν ἀλλοτρίους καὶ ἀνοικοδομοῦνται πάντες ποιοῦντες ἄνομα καὶ ἀντέστησαν θεῷ καὶ ἐσώθησαν 3.16  ταῦτα κατελάλησαν οἱ φοβούμενοι τὸν κύριον ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ προσέσχεν κύριος καὶ εἰσήκουσεν καὶ ἔγραψεν βιβλίον μνημοσύνου ἐνώπιον αὐτοῦ τοῖς φοβουμένοις τὸν κύριον καὶ εὐλαβουμένοις τὸ ὄνομα αὐτοῦ 3.17  καὶ ἔσονταί μοι λέγει κύριος παντοκράτωρ εἰς ἡμέραν ἣν ἐγὼ ποιῶ εἰς περιποίησιν καὶ αἱρετιῶ αὐτοὺς ὃν τρόπον αἱρετίζει ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ τὸν δουλεύοντα αὐτῷ 3.18  καὶ ἐπιστραφήσεσθε καὶ ὄψεσθε ἀνὰ μέσον δικαίου καὶ ἀνὰ μέσον ἀνόμου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ δουλεύοντος θεῷ καὶ τοῦ μὴ δουλεύοντος

3.1  idoy egoh exapostelloh ton aggelon moy kai epiblepsetai odon pro prosohpoy moy kai exaiphnehs ehxei eis ton naon eaytoy kyrios on ymeis zehteite kai o aggelos tehs diathehkehs on ymeis thelete idoy erchetai legei kyrios pantokratohr 3.2  kai tis ypomenei ehmeran eisodoy aytoy eh tis ypostehsetai en teh optasia aytoy dioti aytos eisporeyetai ohs pyr chohneytehrioy kai ohs poa plynontohn 3.3  kai kathieitai chohneyohn kai katharizohn ohs to argyrion kai ohs to chrysion kai katharisei toys yioys leyi kai cheei aytoys ohs to chrysion kai ohs to argyrion kai esontai toh kyrioh prosagontes thysian en dikaiosyneh 3.4  kai aresei toh kyrioh thysia ioyda kai ieroysalehm kathohs ai ehmerai toy aiohnos kai kathohs ta eteh ta emprosthen 3.5  kai prosaxoh pros ymas en krisei kai esomai martys tachys epi tas pharmakoys kai epi tas moichalidas kai epi toys omnyontas toh onomati moy epi pseydei kai epi toys aposteroyntas misthon misthohtoy kai toys katadynasteyontas chehran kai toys kondylizontas orphanoys kai toys ekklinontas krisin prosehlytoy kai toys meh phoboymenoys me legei kyrios pantokratohr 3.6  dioti egoh kyrios o theos ymohn kai oyk ehlloiohmai kai ymeis yioi iakohb oyk apechesthe 3.7  apo tohn adikiohn tohn paterohn ymohn exeklinate nomima moy kai oyk ephylaxasthe epistrepsate pros me kai epistraphehsomai pros ymas legei kyrios pantokratohr kai eipate en tini epistrepsohmen 3.8  ei pterniei anthrohpos theon dioti ymeis pternizete me kai ereite en tini epternikamen se oti ta epidekata kai ai aparchai meth' ymohn eisin 3.9  kai apoblepontes ymeis apoblepete kai eme ymeis pternizete to ethnos synetelestheh 3.10  kai eisehnegkate panta ta ekphoria eis toys thehsayroys kai en toh oikoh aytoy estai eh diarpageh aytoy episkepsasthe deh en toytoh legei kyrios pantokratohr ean meh anoixoh ymin toys katarraktas toy oyranoy kai ekcheoh ymin tehn eylogian moy eohs toy ikanohthehnai 3.11  kai diasteloh ymin eis brohsin kai oy meh diaphtheiroh ymohn ton karpon tehs gehs kai oy meh asthenehseh ymohn eh ampelos eh en toh agroh legei kyrios pantokratohr 3.12  kai makarioysin ymas panta ta ethneh dioti esesthe ymeis geh thelehteh legei kyrios pantokratohr 3.13  ebarynate ep' eme toys logoys ymohn legei kyrios kai eipate en tini katelalehsamen kata soy 3.14  eipate mataios o doyleyohn theoh kai ti pleon oti ephylaxamen ta phylagmata aytoy kai dioti eporeythehmen iketai pro prosohpoy kyrioy pantokratoros 3.15  kai nyn ehmeis makarizomen allotrioys kai anoikodomoyntai pantes poioyntes anoma kai antestehsan theoh kai esohthehsan 3.16  tayta katelalehsan oi phoboymenoi ton kyrion ekastos pros ton plehsion aytoy kai proseschen kyrios kai eisehkoysen kai egrapsen biblion mnehmosynoy enohpion aytoy tois phoboymenois ton kyrion kai eylaboymenois to onoma aytoy 3.17  kai esontai moi legei kyrios pantokratohr eis ehmeran ehn egoh poioh eis peripoiehsin kai airetioh aytoys on tropon airetizei anthrohpos ton yion aytoy ton doyleyonta aytoh 3.18  kai epistraphehsesthe kai opsesthe ana meson dikaioy kai ana meson anomoy kai ana meson toy doyleyontos theoh kai toy meh doyleyontos

3.1  הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבֹוא אֶל־הֵיכָלֹו הָאָדֹון ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 3.2  וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת־יֹום בֹּואֹו וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאֹותֹו כִּי־הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים׃ 3.3  וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת־בְּנֵי־לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה׃ 3.4  וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עֹולָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּות׃ 3.5  וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי ׀ עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַרשָׂ־כִיר אַלְמָנָה וְיָתֹום וּמַטֵּי־גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 3.6  כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם׃ 3.7  לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב׃ 3.8  הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה׃ 3.9  בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגֹּוי כֻּלֹּו׃ 3.10  הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר אֶל־בֵּית הָאֹוצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבֹּות הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי׃ 3.11  וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא־יַשְׁחִת לָכֶם אֶת־פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא־תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 3.12  וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל־הַגֹּויִם כִּי־תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ ס 3.13  חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם מַה־נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ׃ 3.14  אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה־בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתֹּו וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאֹות׃ 3.15  וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם־נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ׃ 3.16  אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרֹון לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמֹו׃ 3.17  וְהָיוּ לִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לַיֹּום אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל־בְּנֹו הָעֹבֵד אֹתֹו׃ 3.18  וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדֹו׃ ס

3.1  Hinnij xxoleha malAaakij wpinaaH-daeraek lpaanaaj wpitAom jaabowA Aael-Hejkaalow HaaAaadown Aaxxaer-Aataem mbaqxxijm wmalAak Habrijt Aaxxaer-Aataem hapecijm HineH-baaA Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 3.2  wmij mkalkel Aaet-jowm bowAow wmij HaaOomed bHeraaAowtow kij-HwA kAexx mcaarep wkborijt mkabsijm׃ 3.3  wjaaxxab mcaarep wmTaHer kaesaep wTiHar Aaet-bnej-lewij wziqaq Aotaam kazaaHaab wkakaasaep wHaajw lajHwaaH magijxxej minhaaH bicdaaqaaH׃ 3.4  wOaarbaaH lajHwaaH minhat jHwdaaH wijrwxxaalaaim kijmej Oowlaam wkxxaanijm qadmonijowt׃ 3.5  wqaarabtij Aalejkaem lamixxpaaT wHaajijtij Oed mmaHer bamkaxxpijm wbamnaaAapijm wbanixxbaaOijm laxxaaqaer wbOoxxqej xkarxaa-kijr AalmaanaaH wjaatowm wmaTej-ger wloA jreAwnij Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 3.6  kij Aanij jHwaaH loA xxaanijtij wAataem bnej-jaOaqob loA klijtaem׃ 3.7  lmijmej Aabotejkaem sartaem mehuqaj wloA xxmartaem xxwbw Aelaj wAaaxxwbaaH Aalejkaem Aaamar jHwaaH cbaaAowt waAamartaem bamaeH naaxxwb׃ 3.8  HajiqbaO Aaadaam AaeloHijm kij Aataem qobOijm Aotij waAamartaem bamaeH qbaOanwkaa HamaOaxer wHatrwmaaH׃ 3.9  bamAeraaH Aataem neAaarijm wAotij Aataem qobOijm Hagowj kulow׃ 3.10  HaabijAw Aaet-kaal-HamaOaxer Aael-bejt HaaAowcaar wijHij Taeraep bbejtij wbhaanwnij naaA baazoAt Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aim-loA Aaeptah laakaem Aet Aarubowt Haxxaamajim waHarijqotij laakaem braakaaH Oad-blij-daaj׃ 3.11  wgaaOartij laakaem baaAokel wloA-jaxxhit laakaem Aaet-prij HaaAadaamaaH wloA-txxakel laakaem Hagaepaen baxaadaeH Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 3.12  wAixxrw Aaetkaem kaal-Hagowjim kij-tiHjw Aataem Aaeraec hepaec Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ s 3.13  haazqw Oaalaj dibrejkaem Aaamar jHwaaH waAamartaem maH-nidbarnw Oaalaejkaa׃ 3.14  Aamartaem xxaawA Oabod AaeloHijm wmaH-baecaO kij xxaamarnw mixxmartow wkij Haalaknw qdoranijt mipnej jHwaaH cbaaAowt׃ 3.15  wOataaH Aanahnw mAaxxrijm zedijm gam-nibnw Ooxej rixxOaaH gam baahanw AaeloHijm wajimaaleTw׃ 3.16  Aaaz nidbrw jirAej jHwaaH Aijxx Aaet-reOeHw wajaqxxeb jHwaaH wajixxmaaO wajikaateb sepaer zikaarown lpaanaajw ljirAej jHwaaH wlhoxxbej xxmow׃ 3.17  wHaajw lij Aaamar jHwaaH cbaaAowt lajowm Aaxxaer Aanij OoxaeH sgulaaH whaamaltij OalejHaem kaAaxxaer jahmol Aijxx Oal-bnow HaaOobed Aotow׃ 3.18  wxxabtaem wrAijtaem bejn cadijq lraaxxaaO bejn Oobed AaeloHijm laAaxxaer loA Oabaadow׃ s

3.1  הנני שלח מלאכי ופנה־דרך לפני ופתאם יבוא אל־היכלו האדון ׀ אשר־אתם מבקשים ומלאך הברית אשר־אתם חפצים הנה־בא אמר יהוה צבאות׃ 3.2  ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד בהראותו כי־הוא כאש מצרף וכברית מכבסים׃ 3.3  וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את־בני־לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃ 3.4  וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות׃ 3.5  וקרבתי אליכם למשפט והייתי ׀ עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכרש־כיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃ 3.6  כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני־יעקב לא כליתם׃ 3.7  למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב׃ 3.8  היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה׃ 3.9  במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃ 3.10  הביאו את־כל־המעשר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד־בלי־די׃ 3.11  וגערתי לכם באכל ולא־ישחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות׃ 3.12  ואשרו אתכם כל־הגוים כי־תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות׃ ס 3.13  חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה־נדברנו עליך׃ 3.14  אמרתם שוא עבד אלהים ומה־בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות׃ 3.15  ועתה אנחנו מאשרים זדים גם־נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו׃ 3.16  אז נדברו יראי יהוה איש את־רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו׃ 3.17  והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על־בנו העבד אתו׃ 3.18  ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו׃ ס

3.1  Hnnj xlh mlAkj wpnH-drk lpnj wptAm jbwA Al-Hjklw HAdwn Axr-Atm mbqxjm wmlAk Hbrjt Axr-Atm hpcjm HnH-bA Amr jHwH cbAwt׃ 3.2  wmj mklkl At-jwm bwAw wmj HOmd bHrAwtw kj-HwA kAx mcrp wkbrjt mkbsjm׃ 3.3  wjxb mcrp wmTHr ksp wTHr At-bnj-lwj wzqq Atm kzHb wkksp wHjw ljHwH mgjxj mnhH bcdqH׃ 3.4  wOrbH ljHwH mnht jHwdH wjrwxlm kjmj Owlm wkxnjm qdmnjwt׃ 3.5  wqrbtj Aljkm lmxpT wHjjtj Od mmHr bmkxpjm wbmnApjm wbnxbOjm lxqr wbOxqj xkrx-kjr AlmnH wjtwm wmTj-gr wlA jrAwnj Amr jHwH cbAwt׃ 3.6  kj Anj jHwH lA xnjtj wAtm bnj-jOqb lA kljtm׃ 3.7  lmjmj Abtjkm srtm mhqj wlA xmrtm xwbw Alj wAxwbH Aljkm Amr jHwH cbAwt wAmrtm bmH nxwb׃ 3.8  HjqbO Adm AlHjm kj Atm qbOjm Atj wAmrtm bmH qbOnwk HmOxr wHtrwmH׃ 3.9  bmArH Atm nArjm wAtj Atm qbOjm Hgwj klw׃ 3.10  HbjAw At-kl-HmOxr Al-bjt HAwcr wjHj Trp bbjtj wbhnwnj nA bzAt Amr jHwH cbAwt Am-lA Apth lkm At Arbwt Hxmjm wHrjqtj lkm brkH Od-blj-dj׃ 3.11  wgOrtj lkm bAkl wlA-jxht lkm At-prj HAdmH wlA-txkl lkm Hgpn bxdH Amr jHwH cbAwt׃ 3.12  wAxrw Atkm kl-Hgwjm kj-tHjw Atm Arc hpc Amr jHwH cbAwt׃ s 3.13  hzqw Olj dbrjkm Amr jHwH wAmrtm mH-ndbrnw Oljk׃ 3.14  Amrtm xwA Obd AlHjm wmH-bcO kj xmrnw mxmrtw wkj Hlknw qdrnjt mpnj jHwH cbAwt׃ 3.15  wOtH Anhnw mAxrjm zdjm gm-nbnw Oxj rxOH gm bhnw AlHjm wjmlTw׃ 3.16  Az ndbrw jrAj jHwH Ajx At-rOHw wjqxb jHwH wjxmO wjktb spr zkrwn lpnjw ljrAj jHwH wlhxbj xmw׃ 3.17  wHjw lj Amr jHwH cbAwt ljwm Axr Anj OxH sglH whmltj OljHm kAxr jhml Ajx Ol-bnw HObd Atw׃ 3.18  wxbtm wrAjtm bjn cdjq lrxO bjn Obd AlHjm lAxr lA Obdw׃ s

3.1  Ecce ego mittam angelum meum, et praeparabit viam an te faciem meam; et statim veniet ad templum suum Dominator, quem vos quaeritis, et angelus testamenti, quem vos vultis. Ecce venit, dicit Dominus exercituum; 3.2  et quis poterit sustinere diem adventus eius, et quis stabit, cum apparebit? Ipse enim quasi ignis conflans et quasi herba fullonum; 3.3  et sedebit conflans et emundans argentum et purgabit filios Levi et colabit eos quasi aurum et quasi argentum, et erunt Domino offerentes sacrificia in iustitia. 3.4  Et placebit Domino sacrificium Iudae et Ierusalem sicut diebus pristinis et sicut annis antiquis. 3.5  Et accedam ad vos in iudicio; et ero testis velox maleficis et adulteris et periuris et, qui opprimunt mercennarios, viduas et pupillos et flectunt ius peregrinorum nec timuerunt me, dicit Dominus exercituum. 3.6  Ego enim Dominus et non mutatus sum; sed vos, filii lacob, nondum ad finem pervenistis. 3.7  A diebus enim patrum vestrorum recessistis a praeceptis legitimis meis et non custodistis ea. Revertimini ad me, et revertar ad vos, dicit Dominus exercituum. Et dicitis: “In quo revertemur?”. 3.8  Numquid homo potest defraudare Deum? Sed vos defraudatis me. Et dicitis: “In quo defraudavimus te?”. In decimis et in primitiis. 3.9  Maledictione vos maledicti estis, quia me vos defraudatis, gens tota. 3.10  Inferte omnem decimam in horreum, et sit cibus in domo mea; et probate me super hoc, dicit Dominus exercituum: si non aperuero vobis cataractas caeli et effudero vobis benedictionem usque ad abundantiam 3.11  et increpabo pro vobis devorantem, et non corrumpet fructum terrae, nec erit sterilis vobis vinea in agro, dicit Dominus exercituum. 3.12  Et beatos vos dicent omnes gentes; eritis enim vos terra desiderabilis, dicit Dominus exercituum. 3.13  Invaluerunt super me verba vestra, dicit Dominus; 3.14  et dicitis: “Quid locuti sumus contra te?”. Dicitis: “Vanum est servire Deo; et, quod emolumentum, quia custodivimus praecepta eius et quia ambulavimus tristes coram Domino exercituum? 3.15  Ergo nunc beatos dicimus arrogantes; siquidem aedificati sunt facientes impietatem et tentaverunt Deum et salvi facti sunt”. 3.16  Tunc locuti sunt timentes Dominum, unusquisque cum proximo suo. Et attendit Dominus et audivit; et scriptus est liber memorabilium coram eo timentibus Dominum et cogitantibus nomen eius. 3.17  Erunt mihi, ait Dominus exercituum, in die, qua ego facio in peculium; et parcam eis, sicut parcit vir filio suo servienti sibi. 3.18  Rursum videbitis quid sit inter iustum et impium, inter servientem Deo et non servientem ei.

4.1  (H3-19) Denn siehe, der Tag kommt, brennend wie ein Ofen! Da werden alle Übermütigen und alle, die gottlos handeln, wie Stoppeln sein, und der zukünftige Tag wird sie anzünden, spricht der HERR der Heerscharen, daß ihnen weder Wurzel noch Zweig übrigbleibt. 4.2  (H3-20) Euch aber, die ihr meinen Namen fürchtet, soll aufgehen die Sonne der Gerechtigkeit und Heilung unter ihren Flügeln; und ihr werdet herauskommen und hüpfen wie Kälber aus dem Stall! 4.3  (H3-21) Und ihr werdet die Gottlosen zertreten; denn sie werden wie Asche sein unter euren Fußsohlen am Tage, da ich handle, spricht der HERR der Heerscharen. 4.4  (H3-22) Seid eingedenk des Gesetzes Moses, meines Knechtes, das ich ihm auf dem Horeb für ganz Israel befohlen habe, der Pflichten und der Rechte! 4.5  (H3-23) Siehe, ich sende euch den Propheten Elia, ehe denn da komme der große und furchtbare Tag des HERRN; 4.6  (H3-24) der soll das Herz der Väter den Kindern und das Herz der Kinder wieder ihren Vätern zuwenden, damit ich bei meinem Kommen das Land nicht mit dem Banne schlagen muß!

4.1  διότι ἰδοὺ ἡμέρα κυρίου ἔρχεται καιομένη ὡς κλίβανος καὶ φλέξει αὐτούς καὶ ἔσονται πάντες οἱ ἀλλογενεῖς καὶ πάντες οἱ ποιοῦντες ἄνομα καλάμη καὶ ἀνάψει αὐτοὺς ἡ ἡμέρα ἡ ἐρχομένη λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ οὐ μὴ ὑπολειφθῇ ἐξ αὐτῶν ῥίζα οὐδὲ κλῆμα 4.2  καὶ ἀνατελεῖ ὑμῖν τοῖς φοβουμένοις τὸ ὄνομά μου ἥλιος δικαιοσύνης καὶ ἴασις ἐν ταῖς πτέρυξιν αὐτοῦ καὶ ἐξελεύσεσθε καὶ σκιρτήσετε ὡς μοσχάρια ἐκ δεσμῶν ἀνειμένα 4.3  καὶ καταπατήσετε ἀνόμους διότι ἔσονται σποδὸς ὑποκάτω τῶν ποδῶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἐγὼ ποιῶ λέγει κύριος παντοκράτωρ 4.4  μνήσθητε νόμου μωυσῆ τοῦ δούλου μου καθότι ἐνετειλάμην αὐτῷ ἐν χωρηβ πρὸς πάντα τὸν ισραηλ προστάγματα καὶ δικαιώματα 4.5  καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμῖν ηλιαν τὸν θεσβίτην πρὶν ἐλθεῖν ἡμέραν κυρίου τὴν μεγάλην καὶ ἐπιφανῆ 4.6  ὃς ἀποκαταστήσει καρδίαν πατρὸς πρὸς υἱὸν καὶ καρδίαν ἀνθρώπου πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ μὴ ἔλθω καὶ πατάξω τὴν γῆν ἄρδην

4.1  dioti idoy ehmera kyrioy erchetai kaiomeneh ohs klibanos kai phlexei aytoys kai esontai pantes oi allogeneis kai pantes oi poioyntes anoma kalameh kai anapsei aytoys eh ehmera eh erchomeneh legei kyrios pantokratohr kai oy meh ypoleiphtheh ex aytohn riza oyde klehma 4.2  kai anatelei ymin tois phoboymenois to onoma moy ehlios dikaiosynehs kai iasis en tais pteryxin aytoy kai exeleysesthe kai skirtehsete ohs moscharia ek desmohn aneimena 4.3  kai katapatehsete anomoys dioti esontai spodos ypokatoh tohn podohn ymohn en teh ehmera eh egoh poioh legei kyrios pantokratohr 4.4  mnehsthehte nomoy mohyseh toy doyloy moy kathoti eneteilamehn aytoh en chohrehb pros panta ton israehl prostagmata kai dikaiohmata 4.5  kai idoy egoh apostelloh ymin ehlian ton thesbitehn prin elthein ehmeran kyrioy tehn megalehn kai epiphaneh 4.6  os apokatastehsei kardian patros pros yion kai kardian anthrohpoy pros ton plehsion aytoy meh elthoh kai pataxoh tehn gehn ardehn

4.1  כִּי־הִנֵּה הַיֹּום בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיֹּום הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף׃ 4.2  וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק׃ 4.3  וְעַסֹּותֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפֹּות רַגְלֵיכֶם בַּיֹּום אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ פ 4.4  זִכְרוּ תֹּורַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹותֹו בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים׃ 4.5  הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּוא יֹום יְהוָה הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא׃ 4.6  וְהֵשִׁיב לֵב־אָבֹות עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבֹותָם פֶּן־אָבֹוא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם׃

4.1  kij-HineH Hajowm baaA boOer katanwr wHaajw kaal-zedijm wkaal-OoxeH rixxOaaH qaxx wliHaT Aotaam Hajowm HabaaA Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aaxxaer loA-jaOazob laaHaem xxoraexx wOaanaap׃ 4.2  wzaarhaaH laakaem jirAej xxmij xxaemaexx cdaaqaaH wmarpeA biknaapaejHaa wijcaaAtaem wpixxtaem kOaeglej marbeq׃ 4.3  wOasowtaem rxxaaOijm kij-jiHjw Aepaer tahat kapowt raglejkaem bajowm Aaxxaer Aanij OoxaeH Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ p 4.4  zikrw towrat moxxaeH Oabdij Aaxxaer ciwijtij Aowtow bhoreb Oal-kaal-jixraaAel huqijm wmixxpaaTijm׃ 4.5  HineH Aaanokij xxoleha laakaem Aet AelijaaH HanaabijA lipnej bowA jowm jHwaaH Hagaadowl wHanowraaA׃ 4.6  wHexxijb leb-Aaabowt Oal-baanijm wleb baanijm Oal-Aabowtaam paen-AaabowA wHikejtij Aaet-HaaAaaraec heraem׃

4.1  כי־הנה היום בא בער כתנור והיו כל־זדים וכל־עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא־יעזב להם שרש וענף׃ 4.2  וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃ 4.3  ועסותם רשעים כי־יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃ פ 4.4  זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על־כל־ישראל חקים ומשפטים׃ 4.5  הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 4.6  והשיב לב־אבות על־בנים ולב בנים על־אבותם פן־אבוא והכיתי את־הארץ חרם׃

4.1  kj-HnH Hjwm bA bOr ktnwr wHjw kl-zdjm wkl-OxH rxOH qx wlHT Atm Hjwm HbA Amr jHwH cbAwt Axr lA-jOzb lHm xrx wOnp׃ 4.2  wzrhH lkm jrAj xmj xmx cdqH wmrpA bknpjH wjcAtm wpxtm kOglj mrbq׃ 4.3  wOswtm rxOjm kj-jHjw Apr tht kpwt rgljkm bjwm Axr Anj OxH Amr jHwH cbAwt׃ p 4.4  zkrw twrt mxH Obdj Axr cwjtj Awtw bhrb Ol-kl-jxrAl hqjm wmxpTjm׃ 4.5  HnH Ankj xlh lkm At AljH HnbjA lpnj bwA jwm jHwH Hgdwl wHnwrA׃ 4.6  wHxjb lb-Abwt Ol-bnjm wlb bnjm Ol-Abwtm pn-AbwA wHkjtj At-HArc hrm׃

4.1  Ecce enim dies veniet succensa quasi caminus; et erunt omnes superbi et omnes facientes impietatem stipula; et inflammabit eos dies veniens, dicit Dominus exercituum, quae non derelinquet eis radicem et ramum. 4.2  Et orietur vobis timentibus nomen meum sol iustitiae et sanitas in pennis eius; et egrediemini et salietis sicut vituli saginati 4.3  et calcabitis impios, cum fuerint cinis sub planta pedum vestrorum in die, quam ego facio, dicit Dominus exercituum. 4.4  Mementote legis Moysi servi mei, cui mandavi in Horeb ad omnem Israel praecepta et iudicia. 4.5  Ecce ego mittam vobis Eliam prophetam, antequam veniat dies Domini magnus et horribilis; 4.6  et convertet cor patrum ad filios et cor filiorum ad patres eorum, ne veniam et percutiam terram anathemate ”.